בקושי נכנס לתפקידו וכבר אריה דרעי, שר הכלכלה מגבש הצעת חוק "למתן תשלומים לעסקים קטנים ובינונים באשראי של שוטף פלוס שלושים יום".

לקורא התמים זה נראה כמו נסיון לקרוץ לשכבות החלשות, ל"שקופים" מהבחירות, אבל האמת היא הרבה יותר רחבה ומעמיקה.

עד לפני כמה שנים הבעיות של העסקים הקטנים והבינוניים היו סביב עלות הריבית בבנקים. אם היו עסקים שפרשו מהמרוץ היה זה בגלל ריבית לא נוחה ותנאי החזר גבוהים, אבל לא עוד. הבנקים של ישראל 2015 מצמצמים את הריבית העסקית למינימום.

את הכסף והריביות הם שומרים למשקי הבית והסיבה פשוטה. משקי הבית – האדם הפשוט הבקרה שלו נמוכה והיכולת שלו לשאול שאלות על הסעיפים הקטנים כמעט ולא קיימת. בריבית העסקית מאידך יש רו"ח, יועצים כלכליים וזה מוביל מצב שהאשראי העסקי כיום מצומצם ביותר.

האשראי שגופים שלמו בעבר כמו שוטף+90 היה לו היבט של ריבית, היכולת ליהנות מהכסף ופירותיו עוד כמה חודשים לפני שהוא חוזר, כיום מדובר בהיבט קיומי לכל בעל עסק. לא לחינם מרבית העסקים שקורסים היום מספרים על מצוקה תזרימית.

ברגע שלעסקים קטנים מצטמצם האשראי העסק נכנס לסחרור. המעגל קסמים המבעית הוא כדלהלן: העסק הוא קטן – הספק גדול. הספק לא מאמין בבעל העסק ודורש תשלום במזומן או אשראי קצר מועד, הלקוח משלם עם צ'ק דחוי. לבעל העסק החלש נוצרת בעיה תזרימית שמערערת את יציבות העסק, והסוף הרע כבר נראה באופק.

היוזמה של דרעי נוגעת לגורם הצמיחה מספר 1 במשק: צמצום ימי האשראי. אם במקום לקבל כסף עוד 100 יום יש כסף כעת בקופה זו מהותה של הצמיחה. אותו שקל שתגלגל אותו ותרכוש בו מוצר פעם במאה יום לפתע רכשת בשקל הזה שלושה מוצרים במאה יום. גלגלי הצמיחה של המשק דוהרים פה.

השקל הקטן הזה יוצא למסע סחר במשק 3 פעמים במאה יום, השקל חוזר לקופה וישר יוצא ממנה למסע רכישה וחוזר חלילה, המחזור של העסקים הקטנים עשוי להכפיל וגם לשלש את עצמו ואם רק שר הכלכלה יתמיד ביוזמה ולא ירפה הוא יגלה שהוא גרם לצמיחה הגדולה ביותר במשק הישראלי.

לא מדובר בגמ"ח, אין פה חסדים, יש פה גורם צמיחה כביר.

אבי כץ הוא נשיא ומייסד קרן הגשמה, מייסד קופיקס וסופר קופיקס